על דֹלב

יותר מחצי יובל שנים עברו  מאז חיפשו מקימי היישוב פרויקט ישובי בעל אופי חברתי, כדי שהקמת ישוב בארץ ישראל לא תשכיח מהם את המחויבות כלפי עם ישראל.

לאחר בחינת אפשרויות חברתיות שונות, התקבלה החלטה לפתוח בישוב אולפנא לבנות שלא מצאו את מקומן במסגרות חינוכיות רגילות.

בשנת תשמ"ח 1987 החלו ללמוד באולפנא 16 תלמידות המחזור הראשון.

עם הזמן הפכה האולפנא למוסד טיפולי מוכר, שרב תלמידותיו מופנות אליו דרך משרד הרווחה.

כיום מתחנכות באולפנת דֹלב כ -120 בנות, שהאולפנא מהווה עבורן הזדמנות שנייה לנסות ולבנות חיים נורמטיביים.

 מסביב לכל תלמידה נבנים מעגלי תמיכה ייחודיים. המעגל הקרוב ביותר הוא המשפחתון – בו מתגוררות  הבנות (10-12 בנות) יחד עם משפחה צעירה המלווה אותן. מעגל רחב יותר של תמיכה בכל תלמידה, היא – האולפנא - הכוללת עובדות סוציאליות, פסיכולוג, תרפיסטיות בתחומים שונים. מעגל נוסף וייחודי לאולפנת דֹלב - הוא המשפחות המארחות.

חלק מהמשפחתונים נמצאים במתחם האולפנא ובהם בנות הזקוקות ליחס אינטנסיבי יותר וחלקם נמצאים בשכונות הישוב כחלק מהקהילה - ככל משפחה אחרת.

כדי לתת לבנות לטעום חיי משפחה בריאה ונורמלית, מארחות משפחות הישוב את בנות האולפנא. לכל בת מתאימים משפחה חמה שתלווה אותה במשך שנותיה בדֹלב, הן בסעודת שבת והן במתן תשומת לב יותר אישית.

הבנות לומדות בבית ספר במתחם  האולפנא הנמצא בפיקוח מלא של משרד החינוך, וכיום קרוב למחצית הבנות מסיימות בגרות מלאה.

עם השנים התברר שלחלק מהבנות אין בית לחזור אליו בתום לימודיהן באולפנא, והוחלט להקים עבורן "בית בוגרות". במשך היום נמצאות הבנות במסגרות שבחרו לעצמן – בשירות לאומי, עבודה או לימודים. הן מקבלות תקציב קטן לניהול עצמי ועזרה בחשבון המכולת והמטרה להקנות להן כלים לעצמאות כלכלית ומנטאלית והכנה לחיים והשתלבות בקהילה.

בשנים האחרונות הצטרפו לאולפנת דֹלב עוד מספר מוסדות בעלי אוריינטציה דומה, בירושלים ובאשדוד ושמה של האולפנא הוסב ל"בתי דֹלב לנוער".

אחת הבוגרות הראשונות של האולפנא, המשמשת בעצמה אשת חינוך כיום, מסכמת בפשטות את ההצלחה –

"אם אפשר לשים את האצבע על מה שגרם לי לשינוי, מה שהכי נגע בי ופתח לי פתח, היו האהבה והאימון שכה הייתי זקוקה להם ושקיבלתי פה במקום המיוחד הזה".

לאתר בתי דֹלב לנוער